Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 43a
וּמוֹדֶה בִּקְנָס פָּטוּר. וְרַבָּנַן סָבְרִי, כִּי קָא תָבַע — בּוֹשֶׁת וּפְגָם קָא תָבַע.
Traduction
And the principle is that one who admits that he is liable to pay a fine is exempt. Since the man would not have been liable to pay even if he had admitted his guilt, his denial of guilt is not considered a denial of monetary liability, and even if he swears falsely that he is not liable, he still does not become liable to bring an offering. And the Rabbis hold that when the father claims payment in court, it is the compensation for the humiliation and degradation that he claims. His main focus is not on the fine, and therefore the denial refers to a regular monetary claim.
Rachi non traduit
ומודה בקנס פטור. והרי לא תבעו אלא קנס לבדו ועליו נשבע וכיון דאי אודי ליה קמן לא משלם כי כפריה נמי לאו ממונא כפריה:
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אָמַר רַב פָּפָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּקִיץ, וְתָבַע מִידֵּי דְּלָא קִיץ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּכִי מוֹדֵי בֵּיהּ לָא מִיפְּטַר, וְתָבַע מִידֵּי דְּכִי מוֹדֵה בֵּיהּ מִיפְּטַר.
Traduction
The Gemara asks: If this explanation is correct, with regard to what do the tanna’im disagree? Rav Pappa said: Rabbi Shimon holds that a person does not leave aside something that is fixed, e.g., a fine, and claim something that is not fixed, e.g., the compensation for humiliation and degradation, which need to be assessed by the court. Consequently, a claim of rape is essentially a demand for the fine. And conversely, the Rabbis hold that a person does not leave aside something that, if the defendant admits to it, he is not exempt from payment, e.g., humiliation and degradation, and claim something that, if the defendant admits to it, he is exempt from payment. Consequently, they contend that the lawsuit is mainly focused on the compensation for the humiliation and degradation.
Tossefoth non traduit
[רבי שמעון סבר כו'. והשתא פליגי בתרתי בעמד בדין ובדלא עמד בדין אבל קשה דסוף סוף כיון דצריך לומר דפטור מקרבן אע''ג דאי מודה מיחייב א''כ בחנם דחק לחלק בין קנס זה לשאר קנסות אלא הוה ליה למימר כי קאמר רבה דממונא הוי לענין הודאה וע''ק לאביי אמאי תלי ר''ש קרבן שבועה בהודאה אדרבה הודאה תליא בקרבן שבועה ועוד היכי הוה בעי למילף הודאה מקרבן הרי קרקעות דפטור מקרבן אע''ג דאי מודה מיחייב ועוד הא דאמר לקמן הא עמד בדין דמשלם כו' משמע אאונס ומפתה דקאי ביה אם עמד בדין חייב קרבן אע''ג דלא בגרה ומתה ומפרש ר''י דאביי מיבעיא ליה כיון דאינו מוריש לבניו אפי' עמד בדין לר''ש במתני' משום דאין אדם מוריש זכות בתו לבנו וחשיב זכות בתו כל זמן שלא בא לידו ה''ה לענין שבועה דראוי למעטו מוכחש אע''פ שממון גמור הוא לענין הודאה כשמודה כשעמד בדין מ''מ שם קנס עליו כיון דאם היה מודה באונס ופיתוי ולא היה מודה שעמד בדין פטור וסוף הסוגיא מ''מ לא יתיישב]:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֲבִינָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: בַּת הַנִּיזּוֹנֶת מִן הָאַחִין — מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְמִי?
Traduction
§ Rabbi Avina raised a dilemma before Rav Sheshet: With regard to a daughter who is sustained by her brothers, i.e., an orphan whose brothers provide her with her sustenance from their father’s estate, in accordance with the stipulation in the marriage contract between their parents that requires the father to pay for his daughter’s sustenance from his property, to whom do her earnings belong?
Rachi non traduit
בת הניזונית מן האחין. שכך הוא תנאי כתובה בפרקין (לקמן כתובות דף נב:) בנן נוקבן דיהוויין ליכי מינאי אינון יהון יתבין בביתי ומיתזנן מנכסיי עד דתלקחון לגוברין:
Tossefoth non traduit
בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה למי. מדאורייתא פשיטא ליה דהוי לעצמה כדדרשינן לקמן מוהתנחלתם אלא מדרבנן בעי מדתלי טעמא במזונות ומדמייתי עלה מאלמנה ומיבעיא ליה כיון דניזונת משלהן מי התקינו להו רבנן מעשה ידיה תחת מזונות או לא וכן משמע כל הסוגיא ולקמן דבעי מ''ט דרב ה''מ למיבעי נמי מ''ט דרב ששת דמדאורייתא מודה דהוה לעצמה אלא נקט רב משום דקאמר בהדיא דמעשה ידיה לעצמה אף מדרבנן וקצת מגמגם רשב''א דהכא משמע דטפי הוו מעשה ידיה שלה כיון שניזונת בעל כרחם בתנאי ב''ד ממה שהיתה ניזונת מדעתם ולקמן בריש אלמנה (כתובות דף צה:) גבי אלמנה משמע איפכא דאדרבה כיון שניזונת ע''י תנאי ב''ד הוה מעשה ידיה שלהן טפי ממה שהיתה ניזונת מדעתם וצ''ע [ודוחק לחלק בין אלמנה לבת דניחא ליה בהרווחה דמ''מ סברא הוי איפכא]:
בִּמְקוֹם אָב קָיְימִי, מָה הָתָם — מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָאָב, הָכָא נָמֵי — מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָאַחִין, אוֹ דִלְמָא: לָא דָּמֵי לְאָב. הָתָם — מִדִּידֵיהּ מִיתַּזְנָא, הָכָא — לָאו מִדִּידְהוּ מִיתַּזְנָא.
Traduction
Rabbi Avina explains the sides of the dilemma. One might say that the brothers stand in place of the father: Just as there, if their father is alive, her earnings go to the father, here too her earnings go to the brothers. Or perhaps this is not similar to the case of a living father. Why not? Because there, she is sustained from his own property, and therefore he is entitled to receive her earnings, whereas here, she is not sustained from their possessions but from the estate of their father, and consequently they should not receive her earnings.
Rachi non traduit
לאו מדידהו. אלא מתנאי כתובת אמן:
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהֶן.
Traduction
Rav Sheshet said to him: You already learned the answer to this dilemma from a mishna (Ketubot 81a): A widow is sustained from the property of the orphans, and her earnings are theirs. This indicates that although a widow receives her sustenance from the estate of her deceased husband, in accordance with the stipulations of the marriage contract, the orphans are nevertheless entitled to her earnings. The same reasoning should apply to an orphan sustained by her brothers.
Rachi non traduit
אלמנה ניזונת מנכסי יתומים. דהאי נמי תנאי כתובה הוא בפרקין את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר ארמלותיך:
ומעשה ידיה שלהן. אלמא במקום אב קיימי:
מִי דָּמֵי? אַלְמְנָתוֹ, לָא נִיחָא לֵיהּ בְּהַרְווֹחָה. בִּתּוֹ, נִיחָא לֵיהּ בְּהַרְווֹחָה.
Traduction
The Gemara refutes this argument: Are the two situations comparable? In the case of his widow, the deceased is not necessarily amenable to her living in comfort. Consequently, she is entitled only to the minimum guaranteed to her in the marriage contract, while her earnings go to his heirs. Conversely, with regard to his daughter, he is amenable and is interested in her living in comfort, and therefore he allows her to retain her earnings so that she can have the extra money.
Rachi non traduit
בתו ניחא ליה בהרווחה. שתרויח מעשה ידיה לבד מפרנסתה:
לְמֵימְרָא דְּבִתּוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ מֵאַלְמְנָתוֹ? וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: עָשׂוּ אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת כַּבַּת אֵצֶל אַחִין בִּנְכָסִין מוּעָטִין,
Traduction
The Gemara asks: Is that to say that the welfare of his daughter is more preferable to him than that of his widow? But didn’t Rabbi Abba say that Rabbi Yosei said: The Sages established the halakha of a widow with regard to the daughter, who is also entitled to sustenance from the estate, like the halakha of a daughter with regard to the brothers in a case of a small estate that is insufficient for the livelihoods of both the girl and her brothers?
Rachi non traduit
אלמנה אצל הבת. מי שמת והניח אלמנה ובת:
בנכסים מועטין. שאין בהן כדי פרנסת שנים עשר חודש כדאמר בפ' מי שמת בב''ב [קלט.] וקתני [שם] הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים:
Tossefoth non traduit
עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין. וא''ת אלמנה אצל הבת אמאי קרי ליה נכסים מועטין בשלמא גבי בת אצל אחין מפרש בפ' מי שמת (ב''ב קלט:
ושם) כדי שיזונו אלו ואלו עד שיבגרו אבל הכא אין שייך אותו שיעור שהאלמנה יש לה לעולם מזונות ונראה לר''י דדוקא כשיש אלמנה ובנים ובת תקנו לאלמנה ונתנו לה מה שהיה ליקח לבת והיינו עד שתיבגר הבת אבל כשאין אלא אלמנה ובנים או אלמנה ובת שהבת יורשת לא עשו תקנה בשביל האלמנה דמשום אלמנה לא רצו להפקיע כח הירושה אלא כשכבר הפקיעו בשביל הבת ובשביל הבת הפקיעו טפי לפי שהיא יורשת כשאין בנים וכן משמע בירושלמי בפרק מי שמת דאמר התם אין האלמנה דוחה את הבנות ולא הבנות דוחות את האלמנה ופעמים שהאלמנה דוחה את הבנות על ידי בנים ואת הבנים על ידי הבנות:
מָה הַבַּת אֵצֶל אַחִין — הַבַּת נִיזּוֹנֶת, וְהָאַחִין יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים, אַף אַלְמָנָה אֵצֶל הַבַּת — אַלְמָנָה נִיזּוֹנֶת, וְהַבַּת תִּשְׁאַל עַל הַפְּתָחִים. לְעִנְיַן זִילוּתָא — אַלְמְנָתוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ. לְעִנְיַן הַרְווֹחָה — בִּתּוֹ עֲדִיפָא לֵיהּ.
Traduction
Rabbi Abba explains: Just as in the case of a daughter with regard to the brothers, the halakha is that the daughter is sustained from the father’s estate, and if the brothers have nothing to eat they must go and beg for charity at people’s doors, so too, in the case of a widow with regard to the daughter, the widow is sustained and the daughters beg for charity at people’s doors. This indicates that a man is more concerned for his widow than his daughter. The Gemara explains: The two cases are not comparable. With regard to degradation, one’s widow is preferable to him, i.e., if one of them must be forced to go around requesting handouts, a man would rather it be his daughter than his widow. By contrast, with regard to comfort, the comfort of his daughter is more preferable to him than that of his widow.
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבְתָה — מֵת הָאָב הֲרֵי הֵן שֶׁל אַחִין. טַעְמָא דִּבְחַיֵּי הָאָב, הָא לְאַחַר מִיתַת הָאָב — לְעַצְמָהּ. מַאי לָאו בְּנִיזּוֹנֶת? לָא, בְּשֶׁאֵינָהּ נִיזּוֹנֶת.
Traduction
Rav Yosef raised an objection to Rav Sheshet’s conclusion that the orphan girl’s earnings belong to the brothers, from the mishna: With regard to her earnings and the lost items that she has found, although she has not collected them, if the father died, they belong to her brothers. Rav Yosef infers: The reason for this halakha is that she acquired her earnings in her father’s lifetime, which indicates that the money she earns after the father’s death belongs to her. What, is it not referring even to a daughter who is sustained from his estate? The Gemara refutes this claim: No, it deals with a daughter who is not sustained from his property but who sustains herself through her own earnings.
Rachi non traduit
טעמא דבחיי האב. עשתהו וזכה בו האב להורישו לבניו:
הא לאחר מיתת האב. עשתהו הוי לעצמה מדאצטריך לתנא לאשמועינן:
לא בשאינה ניזונת. כגון שלא היו נכסים:
Tossefoth non traduit
לא בשאינה ניזונת. פירוש מן האחים אבל מן האב היתה ניזונת ומשום הכי פריך אי בשאינה ניזונת מאי למימרא דפשיטא דלאחר מיתת האב לעצמה ומשום היא גופה דמת האב הרי הן של אחין נמי לא איצטריך הואיל וניזונת היתה מן האב פשיטא דיורשין אותו ואית ספרים דלא גרסי מאי למימרא אלא גרסי אי בשאינה ניזונת אפי' למ''ד כו' וכן עיקר ומיירי בשאינה ניזונת לא מן האב ולא מן האחין דאחר מיתת האב אית לן למידק דומיא דבחיי האב ופריך אגופה אמאי מת האב הרי הן של אחין הא אפי' אב עצמו אין לו כיון שאינה ניזונת ממנו:
אִי בְּשֶׁאֵינָהּ נִיזּוֹנֶת, מַאי לְמֵימְרָא? אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד ''עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ''. הָנֵי מִילֵּי בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ''עִמָּךְ''.
Traduction
The Gemara asks: If the mishna is speaking of one who is not sustained from his estate, what is the purpose of stating this? It is obvious that this is the halakha, as even according to the one who said that a master can say to his slave: Work for me but I will not feed you, i.e., a master is not legally obligated to provide sustenance to his slave, this applies only to a Canaanite slave, with regard to whom it is not written in the Torah: ''With you,'' and therefore his master is not obligated to feed him.
Rachi non traduit
מאי למימרא. דיוקא לא אצטריך לאשמועינן דעשתה לאחר מיתת האב לעצמה ואי לאשמועינן היא גופה דמה שעשתה בחיי האב לאחים פשיטא דהא זכה ביה אב דממונא הוא ולאו קנסא:
אפי' למאן דאמר. במסכת גיטין (יב.) פלוגתא:
Tossefoth non traduit
ל''ג כי טוב לו דבספרי (פ' ראה) לא מפיק ליה מהאי קרא אלא דריש לה מכשכיר כתושב יהיה עמך ומיותר הוא עמך דה''מ למכתב כשכיר כתושב יהיה עד שנת היובל אבל כי טוב לו עמך אינו אלא סיפור דברים בעלמא:
אֲבָל עֶבֶד עִבְרִי דִּכְתִיב בֵּיהּ ''עִמָּךְ'' — לֹא. כָּל שֶׁכֵּן בִּתּוֹ!
Traduction
However, in the case of a Hebrew slave, as it is written with regard to him: ''With you'' (Deuteronomy 15:16), which indicates that he is entitled to live with his master as an equal, the master may not compel the slave to serve him unless he feeds him. All the more so concerning his daughter, it cannot be the case that this young woman has to work and give her wages to the brothers if they are not obligated to sustain her at the same time.
אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעֲדָפָה. אָמַר רָבָא: גַּבְרָא רַבָּה כְּרַב יוֹסֵף לָא יָדַע דְּאִיכָּא הַעֲדָפָה, וְקָמוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא?
Traduction
Rabba bar Ulla said: It is necessary only for the surplus. The mishna is not implying that the brothers can take her earnings produced after the father's death and not sustain her, leaving her with nothing. Rather, the question concerns a young woman whose earnings provide her with more than she needs for her sustenance, leaving her with a surplus. It is this surplus that belongs to her, and not to her brothers. Rava said in response to Rabba bar Ulla’s explanation: Is it possible that a man as great as Rav Yosef does not know that there is an explanation according to which the implied case of the mishna is referring to the surplus, and in his ignorance he raises a refutation against Rav Sheshet? This certainly cannot be the case.
Rachi non traduit
להעדפה. לעולם לדיוקא דילה איצטריך לאשמועינן דמעשה ידיה לאחר מיתת אב לעצמה ובשאינה ניזונת דלא תימא זכות שזיכתה תורה לאב בבתו ממון הוא להורישו לבנים ודקשיא לך במאי תיתזון הא לא גרעה מעבד עברי כי אצטריך לאשמועינן להעדפה שמעשה ידיה עודף על מזונותיה אצטריך לאשמועינן:
אמר רבא וכי גברא רבה כרב יוסף. דאותבה להא תיובתא לא הוה ידע דאיכא העדפה ומצי לדחויי ולשנויי בשאינה ניזונת ולהעדפה ואפ''ה אותבה אלא ע''כ רב יוסף טעמא ידע דתיובתא מעלייתא היא והכי קשיא ליה ממתני' אדרב ששת:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: רַב יוֹסֵף מַתְנִיתִין גּוּפָא קַשְׁיָא לֵיהּ. דְּקָתָנֵי: מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמְצִיאָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּבְתָה. מְצִיאָתָהּ מִמַּאן גָּבְיָא?
Traduction
Rather, Rava said: The mishna itself poses a difficulty to the opinion of Rav Sheshet, and this difficulty led Rav Yosef to his conclusion. This is as the mishna teaches: Her earnings and the lost items that she has found, although she has not collected them. Rava analyzes this statement: With regard to items that she has found, from whom does she collect them? The concept of collecting is inappropriate in this case.
Rachi non traduit
דקתני. מתני' מציאתה עם מעשה ידיה ולמה לי למתנייה והא לא שייך למיתני אע''ג שלא גבתה דממאן גבתה:
אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ כִּמְצִיאָתָהּ, מָה מְצִיאָתָהּ בְּחַיֵּי הָאָב — לָאָב, לְאַחַר מִיתַת הָאָב — לְעַצְמָהּ, אַף מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ נָמֵי: בְּחַיֵּי הָאָב — לָאָב, לְאַחַר מִיתַת הָאָב — לְעַצְמָהּ. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rather, is it not the case that this is what the mishna said: Her earnings are like items she has found: Just as items she has found in her father’s lifetime belong to her father, and after the father’s death they belong to her, so too, the same rule applies to her earnings as well: In the father’s lifetime, they go to the father, and after the father’s death they belong to her, even when she is sustained from the inheritance. The Gemara concludes: We can learn from this inference that the mishna deals with her earnings themselves, not their surplus, in contrast to the interpretation of Rav Sheshet.
Rachi non traduit
אלא לאו ה''ק מעשה ידיה כמציאתה. דמה שעשתה בחיי האב לאב וליורשין ומה שעשתה לאחר מיתת האב לעצמה:
מה מציאתה כו'. דמציאתה פשיטא לן דלעצמה דהא אפי' בחיי האב לא זכי בהן אב אא''כ סמוכה על שלחנו כדאמרינן בב''מ (דף יב:) ומשום איבה דכיון דאינו חייב במזונותיה בחייו כדתנן בפרקין האב אינו חייב במזונות בתו ואי אמרת מציאתה לעצמה תו לא יהיב לה מזונות ולקמן בפירקין נמי אמרי' זכאי במציאתה משום איבה אבל אחין על כרחייהו מתזנא מנכסי האב:
אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בַּת הַנִּיזּוֹנֶת מִן הָאַחִין, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְעַצְמָהּ. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַאי טַעְמָא — דִּכְתִיב: ''וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם''. ''אוֹתָם לִבְנֵיכֶם'', וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם לִבְנֵיכֶם. מַגִּיד שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ זְכוּת בִּתּוֹ לִבְנוֹ.
Traduction
This halakha was also stated by amora’im, as Rav Yehuda said that Rav said: In the case of a daughter who is sustained by the brothers, her earnings nevertheless belong to her. Rav Kahana said: What is the reason for this? As it is written with regard to slaves: ''And you may make them an inheritance for your sons after you'' (Leviticus 25:46), from which it is inferred: It is them, slaves alone, that you bequeath to your sons, and you do not bequeath your daughters to your sons. This verse teaches that a man does not bequeath a right that he has over his daughter to his son. All the rights a man possesses over his daughter are personal rights, which are not transferable by inheritance.
Rachi non traduit
דכתיב והתנחלתם אותם. עבדים כנענים:
זכות בתו. זכות שזיכתה לו תורה בבתו:
Tossefoth non traduit
מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו. תימה אמאי איצטריך קרא להכי הא היא גופה לא נפקא לן דמעשה ידיה לאביה אלא מלאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ואמה גופה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת כדאמרי' בפ''ק דקידושין (דף יז:) ונראה לרשב''א דלא איצטריך האי קרא אלא משום קטנה דהקישא לא איצטריך אלא לנערה אבל לקטנה לא צריך הקישא דהשתא זבוני מזבן לה מעשה ידיה מיבעי. [א''נ אי לאו האי קרא ה''א לאמה לקטנה איצטריך לאשמועינן דאין מעשה ידיה לאחין דומיא דאמה ולא הוה ידעי' נערה אבל תימה דהשתא זבוני מזבן לה הוי ק''ו ונימא דיו]:

מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: וְאֵימָא בְּפִיתּוּי הַבַּת וּקְנָסוֹת וַחֲבָלוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְכֵן תָּנָא רַב חֲנִינָא: בְּפִתּוּי הַבַּת וּקְנָסוֹת וַחֲבָלוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
Traduction
Rabba strongly objects to this explanation that the verse is referring to a man’s rights to his daughter’s earnings: But one can say that the verse is speaking of the fine that a father is paid in the case of the seduction of his daughter, and the fines paid to him if she is raped, and compensation due to him for injuries that she suffered, and the verse indicates that these rights are not bequeathed to his heirs. And Rav Ḥanina likewise explicitly taught that the verse is speaking of payments a father is paid in the case of the seduction of his daughter, and the fines due to him if she is raped, and compensation for injuries she has suffered.
Rachi non traduit
ואימא בפתוי הבת וקנסות. דאונס וחבלות הכתוב מדבר אבל מעשה ידיה דמידי דשכיח וחסרי בה ממונא דהא מיתזנא מינייהו אימא דידהו הוי:
חֲבָלוֹת, צַעֲרָא דְגוּפָא נִינְהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא:
Traduction
The Gemara questions this interpretation: With regard to injuries, they are the result of her bodily pain, and the guiding principle is that any compensation for a daughter’s physical pain does not belong to her father, who merely keeps it in trust for her. If so, the category of injuries should not have been included in this list. Rabbi Yosei bar Ḥanina said:
Rachi non traduit
צערא דגופא הוא. וצערא לא זכי ליה רחמנא לאב כדתניא בהחובל (ב''ק פז:) בבנו ובבתו הקטנים יעשה להם סגולה:
Tossefoth non traduit
חבלות דידה נינהו. ואם תאמר וכי אם קיצץ ידיה לא תהיה חבלה של אב והלא מפסיד מעשה ידיה ואמרינן בהחובל (ב''ק דף פז.) הקוצץ יד עבד עברי של חבירו נותן דמי שבת גדולה לעבד ודמי שבת קטנה לרבו ורבנן אמרי ינתן הכל לעבד וילקח בהן קרקעות והוא אוכל פירות ויש לומר דפשיטא ליה דמיירי בחבלות קטנות שאין בהן ביטול מלאכה דאי יש בהם הפסד מעשה ידיה אמאי אין מוריש לבנו כמו שמוריש מעשה ידיה להכי פריך דידה נינהו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source